השוואה לאחרים: איך להפסיק להשוות
את עצמך לאחרים ולהתחיל לחזק את
הערך העצמי?

.

כל כך הרבה אנשים פוגעים בעצמם עם ההשוואות המוגזמות, שהם עושים בינם
לבין האחרים לרוב באופן אוטומטי- חייבים לעצור את ההרגל המגונה הזה

כולנו עושים השוואות חברתיות אך בעידן המודרני השוואות הללו יצאו לגמרי
משליטה והפכו למוגזמות .

מטרת המאמר הזה היא לעזור לכם  לדעת להבחין בין השוואות חברתיות טבעיות
שעשויות לקדם אתכם לבין השוואות חברתיות הרסניות, וללמוד מתי ואיך להימנע
מהן – על מנת שתוכלו לבנות ביטחון עצמי וערך עצמי אמתי וחזק .

זהו מאמר מרתק ,מעולה ומקיף ואם תקראו אותו בתשומת לב ותיישמו את הטיפים
, אין לי ספק שתתחילו לראות שינוי משמעותי בהתפתחות האישית שלכם ובשיפור
חייכם.

אני מאחלת לכם בהצלחה

.

מהי תאוריית ההשוואה החברתית

.

מה משמעותה של ההשוואה החברתית ומתוך איזה צורך היא התפתחה?

לבני האדם יש צורך להשוות בין דברים על מנת להעריך את איכות הדברים
שיש להם בחייהם .

למשל אנו נשווה בין כמה מקררים כדי לקנות את המקרר הטוב ביותר עבורנו.
או נשווה את הגבר או הבחורה שאנו יוצאים איתם עם גברים/נשים אחרים
שאנו מעריכים  כדי לראות אם הם טובים מספיק או אפילו מוצלחים יותר
בהשוואה אליהם .

באותו אופן לאנשים יש צורך טבעי לאמוד את הערך העצמי שלהם דרך
השוואת עצמם לאחרים.

.

לבני האדם יש צורך לאמוד את הערך העצמי שלהם

.

לאון פסטינגר, פסיכולוג חברתי, הוגה תאוריית "ההשוואה החברתית" הסביר ,
שלבני האדם יש צורך כל הזמן לאמוד את הערך העצמי שלהם ולכן הם משווים
את עצמם לאחרים במגוון תחומים: קריירה , זוגיות, השכלה, עושר, חוכמה ,
הצלחה , כישרון ,חריצות ,נדיבות ועוד .

כך בדרך הזו של השוואות חברתיות אנו בונים את תחושת הזהות שלנו .אנו
מגדירים את עצמנו וקובעים את הערך החברתי והאישי שלנו .

.

3 מטרות להשוואה החברתית

.

בני האדם עושים השוואות חברתיות, כדי להשיג בד"כ אחת מ3 מטרות או
את כולן:
1. להעריך את עצמם , כלומר לדעת היכן הם נמצאים בחייהם ביחס לאחרים
2. לקבל תחושה טובה יותר על עצמם
3.לשפר את עצמם.

השוואה חברתית אומנם עוזרת לנו להבין את כללי המשחק החברתיים ואת הקודים
ההתנהגותיים המקובלים בסביבתנו על מנת להשתלב בה. אך היא גם עלולה לגבות
מאתנו מחיר כבד . בהמשך המאמר נראה בדיוק מתי זה  קורה ומהן הסיבות לכך.

.

השוואות "כלפי מטה" ו"כלפי מעלה"

.

השוואה חברתית "כלפי מטה"

.

אנשים יכולים לערוך השוואות חברתיות "כלפי מעלה" ו"כלפי מטה ".

השוואה חברתית "כלפי מטה" היא למעשה השוואת עצמך לאלו שהם פחות
טובים ממך או לאנשים ש"מצבם גרוע יותר "משלך .

מטרת השוואה זו היא לחוש טוב יותר עם עצמנו ולחזק את הביטחון העצמי .
מטרה כזו היא לגיטימית .

יחד עם זאת כאשר ההשוואה כלפי מטה נעשית על מנת לחזק את הביטחון
העצמי דרך הפחתת ערכם של אחרים ( דבלואציה ) -היא שלילית ובלתי רצויה.

הנה דוגמא להשוואה "כלפי מטה" שלילית, הפחתת ערך
.

איה מקנאה בתלמידה מכיתתה שקיבלה תעודת הצטיינות והדרך שלה
להתמודד עם רגשות הקנאה היא דרך דבלואציה: "אז מה אם קיבלת תעודת
הצטיינות . את בכלל לא חכמה. את מצליחה רק בזכות זה שאת חורשת כל
הזמן על הלימודים . איזו מסכנה אין לך חיים."

השוואה חברתית "כלפי מעלה"

השוואה חברתית "כלפי מעלה" מתרחשת כאשר אנו משווים את עצמנו לאנשים
שנראה לנו שהם מעלינו או טובים מאתנו בתחומי החיים השונים כמו: קריירה, כסף ,
רכוש, השכלה, משפחה זוגיות, חינוך ילדים, תכונות אופי ועוד..

השוואה כזו עלולה לפגוע בהערכה העצמית שלנו אך בתנאים מסוימים היא עשויה
לעיתים להיות חיובית ולהביא לשיפור והתקדמות .

.

השוואות כלפי מעלה חיוביות – "השוואות כהשראה"

.

השוואה "כלפי מעלה" עשויה לעיתים ובתנאים מסוימים לשפר את ההערכה העצמית
של האדם. השוואות מעין אלו יכולות להיות הזדמנות לאדם ללמוד מאחרים ולקבל
מהם השראה.

בנוסף השוואות אלה עשויות לחזק לו את המוטיבציה לשפר את עצמו. וכתוצאה
מהשיפור העצמי הוא גם מחזק גם הדימוי העצמי והביטחון העצמי .

הצלחות של אחרים יכולים לתת לנו כוח וחיזוק ,שזה אפשרי גם עבורנו אם רק נתאמץ.
ובעיקר אם נדע את הצעדים המובילים להצלחה זו.

השוואות כלפי מעלה עשויות להיות חיוביות ומקדמות רק בתנאי שהאדם ירגיש שביכולתו
לשנות .וכדי שהוא ירגיש שהוא יכול לשנות צריכים להתקיים 2 תנאים:
1. קיימות סיבות שיכולות להסביר את סיבת כישלונו לעומת האחרים שהצליחו
2. הגורמים לכישלון שלו הם ברי שינוי (אפשריים לשינוי.)

.

הסיבות שגורמות להשוואות החברתיות להפוך למזיקות ? 

.

קיימות לא מעט סיבות ,אשר גורמות להשוואות החברתיות להיות בעייתיות ולגבות מאתנו
מחיר רגשי- נפשי יקר- הנה כמה מהחשובות בהן:

1.השוואה חברתית "כלפי מעלה" מזיקה לאנשים שאינם בטוחים בעצמם

השוואה "כלפי מעלה" חיובית או שלילית תלויה בנקודת המבט של האדם וברמת הביטחון
העצמי הקיימת אצלו עוד לפני ההשוואה.

אדם בעל ביטחון עצמי גבוה עשוי להסתכל באדם שמעליו ולחשוב שהוא פחות או יותר דומה
לו , מה שעשוי להגביר אצלו את ההערכה העצמית.

אך אם אדם בעל הערכה עצמית נמוכה משווה עצמו אל אדם אטרקטיבי במיוחד הוא עלול
לחשוב שאין לו שום סיכוי להשיג את מה שיש למושא ההשוואה . במצב זה ההשוואה "כלפי
מעלה" עלולה להשפיע עליו לרעה ולפגוע בתחושת המסוגלות שלו (בביטחון העצמי), בדימוי
העצמי ואולי אפילו לגרום לו לוותר מראש על מטרות .

2. השוואות חברתיות מוגזמות ותחרותיות

בעידן המודרני ההישגי והתחרותי כל כך. ההשוואות החברתיות הפכו למוגזמות . נראה כי
המנגנון הטבעי של ההשוואה החברתית יצא משליטה והפך לתחרות המכבידה על נפשו
של האדם .

בעולם המערבי בו אנו חיים התחרות קיימת כל הזמן .התחרות על מי טוב יותר, חזק יותר,
יפה יותר וכו' .כולנו עושים זאת.

במשחק ההיררכי הזה אנו מציגים ומשווים כל הזמן . אנו מנסים ללא הרף להיראות כמה
שיותר חכמים, מוכשרים, יפים ,מצחיקים, מצליחים. כל אחד מציג לראווה את עצמו
ויכולותיו והאחר בתגובה מנסה להיראות טוב ממנו- וכך כל המשאבים והאנרגיה שלנו
מבוזבזים על תחרותיות ראוותנית וחסרת תוחלת במקום הפנייתם אלינו פנימה, למען
התפתחות האישית שלנו.

יש לא מעט נפגעים במשחק הזה . התחרות החברתית עלולה להתיש אותנו אך יותר מכך
להרבה מהאנשים אין שום סיכוי לנצח בתחרות הזו משום שהיא מלכתחילה איננה שקולה
והוגנת בגלל הרמות השונות של המתחרים  (כלומר הפערים בין המתחרים גדול מידי )
דבר שעלול לפגוע משמעותית בביטחון העצמי ,בדימוי העצמי ובתחושת האושר שלהם .

הבעייתיות עם השוואות כלפי מעלה, אם כן- היא שהן לרוב מובילות את האדם המשווה
לתחושות קנאה , טינה ומרירות ,לפגיעה בערך העצמי ואף עלולה להוביל לאובדן הזהות
האישית  .

השוואה כזו גם גוזלת ממנו משאבי אנרגיה יקרים במקום שיופנו להתבוננות פנימית
ולשיפור עצמי .

אבל כיצורים תבוניים יש לנו את הבחירה לסרב להיסחף למערבולת הלחץ והתחרותיות
הזו  ולהפעיל שיקול דעת באיזה מידה להיות מעורבים בתחרות .

.

3.הערכות שגויות 

סיבה נוספת להשוואה חברתית בעייתית ושלילית נובעת מכך שאנו עורכים השוואות
ביננו לבין האחרים על סמך הערכות שגויות למשל:

# שימוש בהשוואה החברתית למענה על שאלות שאינם בתחומה
.

אחת הסיבות שגורמות להשוואה החברתית להיות בעייתית ושלילית היא השימוש
בהשוואה החברתית על מנת לתת מענה על שאלות שאיננה בתחומה כמו בנוגע
לסוגיות הקשורות למהות החיים הטובים או מה הוא אושר .

ההשוואה החברתית אינה מדד מהימן באופן כללי ובוודאי איננה מדד על מנת לענות
לשאלות פילוסופיות וסובייקטיביות כל כך .למרות זאת ,למרבה הצער , רבים מאתנו
משתמשים בהשוואות חברתיות "כלפי מעלה " ביננו לבין האחרים כדי למדוד עד כמה
חיינו טובים .

השוואות מהסוג הזה עלולות ליצור אצלנו עיוותים תפיסה משמעותיים בנוגע למהות
החיים והאושר שלנו ולפגוע קשה בדימוי העצמי ,ביטחון עצמי ותחושת הרווחה האישית .

לדוגמא אם החברה שלנו מודדת אושר על פי מעמד ,השכלה , וכסף ואני לא עומדת
בסטנדרטים הללו הרי שהמסקנה שלי היא שאינני חווה אושר בחיי ויכול להיות שגם
לעולם לא אהיה מאושרת . תסכימו איתי שהרגשות המתעוררים כאן בעקבות מסקנה
זו הם קשים ועלולים לגרום לנזק כבד..

אבל אם אומר לכם שאושר כלל אינו תלוי בהישגיות או בתחרותיות וכי האושר בכלל
אינו נתון להשוואה עם האחר אלא נבחן בפרמטרים אחרים לגמרי ,בעיקר במדד של
תחושת משמעות וסיפוק בחיים , שהם אישיים לגמרי – מכך ניתן להבין שכל
ההשוואות הללו של מי מאושר ומי לא – הן יומרניות , אינן רלוונטיות לחלוטין ומסוכנות.

# מצגי השווא וחוסר בנתונים 

.אנשים משווים עצמם לאחרים שלכאורה מעליהם על סמך מצג שווא של מה שנראה
מבחוץ , בלי שיהיה לנו שום מושג מה קורה אצלם באמת .

הם משווים את מה שקורה בחייהם האמתיים לתמונות הזוהרות, שמציגים חבריהם
כלפי חוץ וכתוצאה מכך מתערער אצלם הביטחון העצמי.

הם מביטים בקנאה בתמונה המושלמת של זוג הורים עם בנם על רקע תעודת
ההצטיינות שקיבל בסיום התיכון – אבל אינם מודעים לשנים של עבודה קשה, מריבות
ומשברים שהיו במהלך הדרך . ומרגישים גרוע עם עצמם .

אנשים יודעים כמה בעייתית כרגע הזוגיות שלהם אבל חבריהם רואים רק את התמונה
המקסימה שלהם מהאירוע האחרון חבוקים ומחייכים כמו זוג משמיים. מה שמעורר
בלב המשווים הרבה קנאה וכעס (לא ראליים)  על הזוגיות שלהם ,שרחוקה מאוד
מלהיות מושלמת (גם אם היא נורמלית לחלוטין).

כשאנחנו משווים בינינו ובין הסובבים אותנו על בסיס מה שעיננו רואות ולא על סמך
נתונים מלאים ואובייקטיביים אנחנו ככל הנראה עושים הערכה שגויה. לא רק משום
שאיננו לוקחים בחשבון משתנים רבים נוספים, אלא כי פעמים רבות זה אינו משרת
אותנו אלא פוגע בנו.

#השוואה ומדיות חברתיות

.כשמדובר בתקשורת וברשתות החברתיות ההשוואות החברתיות משתוללות והתחרות
הפכה לפרועה.

אנשים נוטים להראות ולראות את ההצלחות ואת התמונות היפות .אך את הכישלונות
והדברים השליליים אנו מסתירים ואף אחד אינו יודע מה באמת קורה מאחורי הקלעים.

לכן ההשוואות שאנו עושים ביננו לבין האחרים מוטעות מיסודם שכן הן מבוססות על
נתונים שטחיים ושגויים לחלוטין . השוואות כאלה עלולות להשפיע לרעה על נפשנו
ורגשותינו ולעורר תחושת אומללות.

סוג כזה של השוואות מעוררת דיכאון וייאוש משום -שלעיתים קרובות המטרה במקום
שתהיה ריאלית -נראית בלתי ניתנת להשגה .

כאמור הופעת המדיות החברתיות, בעיקר פייסבוק ואינסטגרם, העצימה את הבעיה
הזו. ומחקרים מראים כי מצב הרוח וגם הביטחון העצמי צונחים בעת גלישה
בפלטפורמות אלה. בוודאי כשמדובר באנשים חסרי ביטחון עצמי .

.

# טעיות חשיבה 

.מחקר של אלכסנדר ג׳ורדן וקארול דואק מצא שאנשים נוטים להעריך בצורה חיובית
מוגזמת את מה שיש בחייהם של אחרים . לעומת זאת הם נוטים לראות בעיקר את
מה שחסר ואת מה ששלילי בחייהם ולהגזים אותם – דבר שכמובן מוביל לתחושת
בדידות, וריבוי מחשבות שליליות טורדניות.

במחקר נבדקים שהשוו את חייהם לאחרים והגיעו להערכות השגויות היו מרוצים פחות
מחייהם, וחשו מצוקה, וגרוע מכך הם האמינו שהם האומללים היחידים

#השיפור שלי הוא לא השיפור שלו-השוואה בין מטרות שונות.

.טעות נוספת שאנו עושים בהשוואות ביננו לבין האחרים היא כאשר ההשוואה היא בין
מטרות שונות לחלוטין כמו השאלה האם ההישג הוא לצורך מקצועי , תחרותי או אישי
בלבד .

קחו לדוגמא את יעל . היא מתכוונת להיות מוסיקאית מקצועית ולכן היא מתאמנת שעות
רבות ביום ואילו רונית חברתה הטובה לומדת מוזיקה כתחביב  . שתיהן עוסקות במוזיקה
אך לכל אחת מהן מטרה שונה לחלוטין : האחת מקצועית – תחרותית והשנייה למטרה
אישית .

למרות ההבדל המשמעותי בניהן יש לרונית נטייה להביט הצידה ליעל גם כשלחלוטין אין
צורך בכך . ובמקום להתמקד בתהליך האישי שהיא עוברת היא עסוקה בהשוואת הישגיה
לאלו של חברתה.

השוואה כזו עלולה לפגוע במוטיבציה וביכולות שלנו להצליח.

דוגמאות נוספות להערכות שגויות בהשוואה החברתית בגלל חוסר בפרמטרים
למדידה:

לדוגמא שני אנשים שואפים להצליח במשימה דומה. האחד מצליח הרבה יותר מחברו .
כתוצאה מכך אצל האחרון מהדהדת תחושת הכישלון צורבת אשר עלולה לעורר ספקות
באשר לכשרונו ויכולותיו ומערערות את ביטחונו העצמי.

הבעיה בהשוואה זו שחסרים בה פרמטרים חשובים שלא נלקחו בחשבון כמו :

– מה הייתה נקודת ההתחלה של כל אחד מהם ,

-מה המשאבים שהיו לכל אחד מהם בעת ביצוע המשימה (תמיכה, עזרה, כוחות , כלים,
ועוד)

-מהו גילם – האם הם צעירים מבוגרים, זקנים ,

-מה הקצב (הטמפרמנט) של כל אחד מהם :אחד עשוי לאהוב עבודה אינטנסיבית ולוחצת
והשני יכול להיות שהקצב שלו יותר נינוח .

-כישורים מיוחדים שיש להם לביצוע המשימה

-מידת התלהבות והאהבה של כל אחד מהם לתחום.

כל אלו ועוד הם פרמטרים מהותיים כשאנו באים להעריך הצלחה ועלינו לקחת אותם
בחשבון כדי לעשות השוואות ראליות ככל האפשר.

.

פתרונות

.

כיצד ניתן לצאת מהלופ של השוואות מוגזמות ותחרות אין סופית -מבלי לאבד את כושר
המדידה וההערכה העצמית.

במבחן התוצאה ההשוואה אינה אפקטיבית עבורנו

1.אחד העקרונות הפילוסופים הוא שחרור כל מה שנמצא מחוץ לשליטתנו. אם אין לנו מה
לעשות בנדון- אין טעם לבזבז את האנרגיה על דאגות . פשוט הניחו לזה לגמרי .

האלטרנטיבה הפשוטה ביותר היא להגיב בקור רוח לתחרות הגועשת ולהרפות ממה שאין
לנו שליטה עליהם . להניח לכישרונות וליכולות של אחרים ובוודאי להפסיק לבסס את הערך
העצמי שלנו על סמך השוואות חסרות תוחלת .

2.השוו עצמכם לעצמכם

אז החלטנו להפסיק להשוות את עצמנו לאחרים ועדיין ברצוננו למצוא דרך לאמוד את הערך
העצמי שלנו. הדרך הטובה ,האובייקטיבית והאפקטיבית ביותר לשם כך -היא להתמקד
בעצמנו, היכן שיש לנו את מירב השליטה וגם את התועלת הרבה ביותר .

אם כך השוו את עצמכם לעצמכם מפרספקטיבה של זמן: עבר מול הווה . השוו היכן הייתם
בעבר לעומת היום בתחומים מסוימים .

ההשוואה לעצמנו היא מדד מהימן אשר מעודד וממריץ אותנו לשיפור עקבי ומביא לרוב
תוצאות ודאיות .

כשתשוו עצמכם לעצמכם בפרספקטיבה של זמן תגלו ברוב המקרים ,שחל שיפור בחייכם .
זה מה שקורה לנו בד"כ . ומכך תוכלו לשאוב עידוד ואופטימיות להמשך התקדמותכם.

כשתשוו עצמכם לעצמכם בפרספקטיבה של זמן אתם עשויים לגלות את הקשר ההדוק
בין כמות הזמן שהשקעתם בדברים שאהבתם לעלייה בתחושת הסיפוק והמשמעות ,
לבריאות שלכם, למצבכם הכלכלי ועוד.

המשיכו ללכת אחרי ליבכם ,זה יעשה לכם רק טוב. התוצאות החיוביות בחייכם רק
מוכיחים עד כמה חשובה הנאמנות וההצמדות לאמת שלכם על פני החלטות המבוססות
על השוואות חברתיות לא מהימנות.

כשתשוו עצמכם לעצמכם בפרספקטיבה של זמן סביר להניח שתגלו שבתקופות בהן
יצאתם מהאזור המוכר לטריטוריות חדשות ולהתנסויות חדשות -דווקא אז חוויתם פריצות
דרך חיוביות ומפתיעות בחייכם  .

בהשוואה מסוג זה אולי תגלו עוד דבר אחד חשוב ,שככל שהשקעתם באנשים אחרים- כך
חיזקתם את מערכות היחסים שלכם באופן משמעותי .

מערכות יחסים טובות הן אחד המשאבים הכי חשובים ומתגמלים ביותר. והם והופכים את
חיינו להרבה יותר מאושרים.

התמקדות בהשוואה עם עצמנו משפיעה לחיוב על עצמנו ועל סביבתנו

לדברי מקללאן. כאשר אנו חזקים מספיק כדי לא להיגרר לתחרות אנו נתפסים ע"י אחרים
כאנשים בטוחים – דבר אשר גורם לאחרים לחוש נוח במחיצתנו ולאפשר לעצמם להירגע .
כך גם נבנות מערכות יחסים טובות וחזקות.

מה שמוכיח שההתמקדות בשיפור על בסיס השוואה לעצמנו ולא על פי שיקולים זרים
עשוי להשפיע לחיוב גם על התפתחות האישית שלנו וגם להשפיע על סביבתנו .

בנוסף כשאנו מתייחסים לערך העצמי כמשאב פנימי שאינו מוצמד לאיזשהו מדד חיצוני
אנו משיגים שליטה ויציבות גבוהות יותר. ותוצאת גידול (הגמול.) בצמיחה האישית
היא ביחס ישר למידת ההשקעה שלנו.

במשחק ההיררכיה החברתית אנו יכולים להשקיע המון ולקבל מעט מאוד, אבל כשאנו
המדד של עצמנו, כמעט בכל מצב מהמאמץ שלנו מביא לשיפור ניכר .לכן המוטיבציה
להתקדמות ולשיפור כאן לעומת ההשוואות החברתיות והתחרות היא הרבה יותר גדולה
ואיכותית.

מכיוון שהשוואה החברתית אינה מדד מהימן להערכה העצמית, אם בכל זאת תרצו מדד
חיצוני להערכה העצמית שלכם -תוכלו לדבר עם מישהו המכיר אתכם היטב ולשאול אותו
מה הוא חושב עליכם בתחומים שאתם סקרניים לגביהם. או פנו למומחה שיעזור לכם
למצות את הפוטנציאל ולהפוך לטובים יותר בלי הצורך בהשוואות כלל.

אם בכל זאת תרצו לעשות השוואות מדי פעם בניכם להבין האחרים חשוב לבדוק כיצד
ההשוואה החברתית משפיעה עליך. אם אינכם מרגיש כלום אלא מוצאים עצמכם מפרגנים
מכל הלב לאחר ואולי אף מקבלים תמריץ חיובי להשתפר בכמה דברים . אז אין פסול
בהשוואה החברתית .אך אם ההשוואה החברתית הזו פוגעת בך, עליך להפסיקה מיד .

.

תרגיל השוואה עם עצמכם על פי פרספקטיבת זמן

נהלו יומן של השוואות בניכם לבין עצמכם על פי פרספקטיבת של זמן עבר מול הווה

היזכרו בדברים שאתם מסוגלים לעשות היום ,בדברים שהצלחתם להשיג לעומת העבר
אותם דברים שאז היו קשים עבורכם או הפחידו אתכם. ורשמו אותם

נסו להיזכר ברגשות של אז (אולי היה שם פחד, דאגה, תסכול ועוד ) לעומת הרגשות
שלכם היום כשכבר הצלחתם להשיג את המטרה (יכול להיות שתחושו התרגשות שמחה ,
הודיה גאווה , סיפוק ועוד ) ורשמו גם אותם

3. מה אתם לומדים מכך ? על עצמכם על הכוחות ועל החיים
שימו לב האם הם המסקנות הללו מחזקות אתכם , את הביטחון העצמי ואת המוטיבציה
להמשיך ולעשות.

—————————————————————————————————